מדוע ביקש הרבי לצייר את ‘בנימין שטיבל’ שבליובאוויטש ומי חתם לאישור הציור? • הכתובת החדשה בליובאוויטש שהרבי מכר ערב פסח מאז שנת תנש”א • החסיד שהלך לטבול במוצאי־יום־כיפור לפני קידוש לבנה, וההנהגה המיוחדת של הגנבים בליובאוויטש בליל הסדר • לקט אמירות וסיפורים מהרבי נשיא דורנו על העיירה ליובאוויטש
הרב מיכאל אהרן זליגסון
השם “ליובאוויטש”
“ליובאוויטש, שם הוא מקור החסידות, ואף שהתחילה בליאדי (אבל העיקר היה בליובאוויטש), ושמה מלתא הוא, המורה על אהבה, שהוא שורש רמ״ח מצוות עשה הכולל גם־כן ליראה, שהוא שורש כל שס״ה מצוות ל״ת דבכללות זהו כל תרי״ג כוחות וכו’, שזהו כמנין תרי״ג מצוות”. (משיחת ש”פ ראה תשכ”ז ס”א).
״ליובאוויטש״, שמשמעותה — כפי שהכריז וביאר כ״ק מו״ח אדמו״ר – ש״ליובאוויטש״ מיוסדת על ״אהבת ישראל״, ועד לשלימות שבזה — ״אחדות ישראל״, ובאופן גלוי. שלכן נקרא דוקא בשם זה (״ליובאוויטש״) — בלשון אומות העולם” (התוועדויות תשמ”ז ח”ג ע’ 96).
גודל עיר ליובאוויטש
“אני לא הייתי בליובאוויטש, אבל לפי שמציירים את העיר ליובאוויטש, ישנן ערים שונות בעולם שתופסות שטח גדול יותר, ובשטח זה גופא היו כמה בניינים, ובאחד מן הבנינים היה בית מדרשו של כ”ק אדמו”ר האמצעי”. (משיחת כט אלול תשל”ט ס”ג).
מפת ליובאוויטש
“בחדש כסלו תשכ”ה נכנס הצייר ר’ הענדל ליבערמאן ליחידות ובין השאר אמר לו הרבי שיעשה התוכניות של ליובאוויטש. למשל שיעשה בית הכנסת של ‘בנימין שטיבל’, וגם אמר לו שהוא לא היה בליובאוויטש ואם אומרים למשל ‘בנימין שטיבל’ או החצרות אני לא יודע איפה זה. ובכן יעשה תוכניות ואני אוכל לראות ואח”כ אמר לו שלא ילך לשאול את התוכניות מאחרים מפני שיבלבלו אותו, וכולם יגידו אחרת ולא יעשה שום דבר. וגם אמר לו הרבי שהתלמידים התמימים שאוכלים אצלו, שיספר להם אודות ליובאוויטש” (יומן הרב ישראל יואל הכהן ע”ה סוסובר – תשורת כ’ אלול תשע”א, ע’ 16).
ובכן, ר’ הענדל צייר את העיר ליובאוויטש, ובגמרו חתם שמו עליו ובתור אישור חתם גם הרה”ג ר’ זלמן שמעון ע”ה דווארקין, הרב דשכונת קראון הייטס, את שמו.
מפת העיירה ליובאוויטש שביקש הרבי לשרטט מהצייר הענדל ליברמן
ליובאוויטש וקאפיטל קב בתהלים
“השם “ליובאוויטש״ הוא שם כללות התנועה. והחילוק בין השם “ליובאוויטש׳׳ להשם “חב”ד״ הוא – שהענין דחב”ד קשור עם כוחות הנפש. משא״כ “ליובאוויטש״ קשור עם ענין המקום שבעולם. שזה מורה על הפעולה בעולם. ויתירה מזו: מבואר ברשימות בעל הגאולה ששם העיר “ליובאוויטש״ הוא תרגום הענין דאהבה, כפי שזה בשפה הרוסית. לשון עמי הארץ. שזה מורה על הפעולה וההשפעה על עמי הארץ. כמודגש בקאפיטל ק״כ “ויראו גוים את שם ה’ וגו… בהקבץ עמים יחדיו וממלכות לעבוד את ה׳״. והשם “ליובאוויטש״ נקרא לא רק בפי עמי הארץ; אלא גם על־ידי בני־ישראל, גם אלו שמבינים אידיש. וכפי שרואים שרבותינו נשיאינו מדגישים את השם ״ליובאוויטש״ – הן בנוגע לגיליונות שעליהם הם כותבים את מכתביהם (שבראש הגיליון מופיע השם “ליובאוויטש״). והן בנוגע להדפסת ספרי חסידות וכו’ שבכל מקום מדגישים את השם “ליובאוויטש״. ועל־פי־זה מובנת השייכות דקאפיטל ק״ב ל”ליובאויטש״, כי השם “ליובאוויטש״ מורה על הפעולה וההשפעה בעולם, וענין זה מודגש בקאפיטל קב.
‘משנת ליובאוויטש – קב ונקי’
מבואר בשיחת כ”ק מו”ח אדמו”ר (לקו”ד ח”א ע’ יח סע”ב) שרבותינו נשיאנו היו בעיירה ליובאוויטש במשך ק”ב שנים, שזהו המספר דקאפיטל ק”ב… בודאי שישנו איזה רמז בזה שרבותינו נשיאינו היו בליובאוויטש משך זמן דק״ב שנה! והביאור בזה: מבואר בספרי קבלה וחסידות “הקיטע יוצא בקב שלו״ (שבת סה, סע״ב). ועל־ דרך־זה – “משנת ר׳ אליעזר בן יעקב קב ונקי׳׳ (יבמות מט, ב). וידוע הביאור בענין “משנת ראב״י קב ונקי״ – שאף־על־פי שאמר רק מעט הלכות, ק״ב הלכות (ראה חדא״ג מהרש״א לגיטין סז, א), הנה הלכותיו הם באופן ד”נקי״, היינו, שהלכה כמותו (פרש״י ד״ה ונקי – יבמות שם). והא בהא תליא: מאחר שראב׳׳י היה ממעט ומקטין את עצמו, שהשתדל שלא לומר ריבוי הלכות, אלא רק כאשר היה מוכרח וכו’ – הנה על־ידי־זה זכה שמשנתו תהיה באופן ד”קב ונקי״, שהלכה כמותו, ועל־דרך מרז״ל (חולין פט. א) על הפסוק (ואתתנן ז, ז) “כי אתם המעט מכל העמים״. על־פי־זה מובנת השייכות דקאפיטל ק״ב עם “ליובאוויטש״ — שרבותינו נשיאינו היו בעיירה זו ק״ב שנים: מספר ק”ב מורה על העבודה שמצד העצם שזהו תוכן “קב ונקי” שממעט את עצמו כו’ בדוגמת “כי נער ישראל” העבודה מצד העצם כמו בהתחלת קאפיטל קב: “תפלה לעני כי יעטוף”, וביחד עם העבודה מצד העצם, באה גם פעולה עם עמי הארץ. ועל־דרך־זה בנוגע ליובאוויטש, שביחד עם הענינים העצמיים וכו’, הרי זה נמשך ופועל גם בעולם בנוגע לעמי הארץ כו'”. (משיחת ש”פ פינחס תשמ”א).
“החיו את השומעים”
לאחר נפילת מסך ברזל כשהקומוניזם נפל ופעילות חב”ד התגברה פי כמה ובגלוי, נסעו הרבה אברכים בתור שלוחי הרבי לכל חלקי רוסיא. וכך אמר הרבי בחג הסוכות תשנ”ב: “לאחרונה חזרו לעיירה ליובאוויטש וערכו בה התוועדויות חסידיות, וחזרו חסידות ועשו בה כמה־וכמה פעולות ומעשים טובים – כפי שסיפרו אלו שביקרו שם (והשתתפו שם), וסיפרו מתוך חיות והחיו את השומעים, ועד־כדי־כך שנתעלו למעמד ומצב שלמעלה מחילוקים דזמן ומקום (כאילו שהשומעים בעצמם היו נוכחים שם)”.
כתובת חדשה
בעת ההיא קנו בית עבור הרבי בליובאוויטש “בית שניאורסאהן”. כנהוג, הזכיר הרבי את כל הבתים שהם באחריותו ב’שטר מכירת חמץ’ מידי שנה בשנה. בשטר מכירת חמץ של שנת תנש”א נזכרה גם כתובת זו. “ובמדינת רוסיא בעיר ליובאוויטש אזור רודניא פלך סמאלענסק בית שניאורסאהן”.
סיפורי הרבי
לפני עשרים שנה התגלו ‘רשימות’ הרבי שרשם לעצמו מה שראה ושמע מאת חותנו, כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ. חשיפת אוצר זה כוללת גילויים עצומים של סיפורים אודות רבותינו נשיאנו ועניני תורה שהרבי חידש במשך השנים של תקופת שנות תרפ”ח־ה’תש”י. באחדים מהרשימות מזכיר הרבי את העיירה ליובאוויטש. בחדש תשרי מזכיר הרבי שבליובאוויטש היה שופרו של המהר”ל מפראג ומדתו היתה פחות מא’ וחצי ארשין וכ”ק אדמו”ר הריי”צ היה יכול לתקוע בו”. (רשימת היומן ע’ שמח). בחדש תשרי שנת תרצ”א שמע הרבי מחותנו, שבליל שמיני עצרת ערכו בני אדמו”ר הצמח צדק קידוש (רשימת היומן ע’ קעג).
מנורות של כ”ק אדמו”ר מהר”ש
בשנת תש”ג סיפר הרבי שכ”ק אדמו”ר מהר”ש היה אומן גדול בעץ, וגם בזמן אדמו”ר הרש”ב היו המנורות עוד תלויים בליובאוויטש. (תשורת רשד”ב איידלמאן, ל”ג בעומר תשס”ו)
שריפה בליובאוויטש
הרבי סיפר פעם: “העיירה ליובאוויטש היתה קטנה בכמות (ל”ע), ובמילא עניני כבאי־אש היה באופן חסידי, ומזמן לזמן היו שריפות, ועד שכיבו אותם נשרפו הרבה כתבים אצל הצמח צדק”. (יחידות של כ”ק אדמו”ר מגור שליט”א – כד אייר תשל”ז). “וכאשר הצמח־צדק שאל ובירר האם מישהו גנב אולי ביכלאך אלו כדי להעתיקם, נתברר שחלק מהביכלאך אמנם נגנבו מקודם לכן ונעתקו, אבל חלק מהביכלאך לא נעתקו. נענה הצמח־צדק ואמר: חבל שלא גגבו והעתיקו את כל הביכלאך, כי אז היה גם הוא (הצ״צ עצמו) נהנה מזה!”. (תורת־מנחם תשמ”ב ח”ד ע’ 2061).
הנהגות או מנהגים שהרבי הזכירם
במשך השנים דיבר הרבי בנושאי מנהגים שנהגו ולא נהגו בליובאוויטש:
עניני בית הכנסת: כ”ק אדהרש”ב לא התערב בבעלות (אמירת דעות) שבבית הכנסת (שיחת יו”ד שבט תשכ”ג סוסי”ב).
טבילה במוצאי יום־הכיפורים: בליובאוויטש, במוצאי־יום־כיפור חסיד א’ נהג לטבול לקידוש לבנה. (ס’ המלך במסיבו ב ע’ לח).
כוס של ברכה: בליובאוויטש, לא היה כוס של ברכה (המלך במסיבו ח”א ע’ פא).
שיריים: בליובאוויטש לא היה ענין שיריים, רק כ”ק מו”ח אדמו”ר הנהיג זה לפרקים בתנאי שיוסיפו בלימוד תורה ובעבודת התפילה (וילך [לה”ק] תשכ”ב ס”ח).
סיום הש”ס: הרבי סיפר על־דבר הסדר שבליובאוויטש במשך חמשים שנה לא ערכו סיום הש”ס בי”ט כסלו אלא ביום כד טבת (כד טבת תשי”א ס”א).
גנבים בלילי הפסח: כ”ק מו”ח אדמו”ר סיפר שבליובאוויטש, בלילות הפסח היו הגנבים שובתים. (ליל ב’ דחה”פ תשכ”ב ס”א).
חג ה”מצו”ת”: בליובאוויטש נקרא חג השבועות בשם “חג המצו”ת” ע”ש שהרבנים באים אז להרבי ולא בחג הסוכות ופסח שעסוקים הם בעריהם. (שיחת ש”פ נשא תשל”ה שיחה ה’).
לימוד לפני החתונה: לברר אצל התמימים המבוגרים שיודעים ההנהגה בליובאוויטש (תשורת קארף ג’ אלול תשס”ו ע’ 10). בליובאוויטש לא אחזו מגזירת תקנות חדשות בנוגע לעניני חתונה (תשכ”ד – שמחת עולם ע’ 111).
ש ב ת נחמו: משבת נחמו, הסדר בליובאוויטש, ‘קומי רוני בלילה’, הוספה בלימוד התורה בלילה (שיחת ש “פ ראה תשכ”ג ס”ד).
אלול: בליובאוויטש למדו תיקוני זוהר מר”ח אלול עד יוהכ”פ (שיחת ש”פ נצו”י תשכ”ב ס”ח).
סליחות: בליובאוויטש היו חסידים שאמרו סליחות גם בכל עשרת ימי תשובה. (ס’ המלך במסיבו ח”ב ע’ כב).
ישיבה בליובאוויטש: לפנים היתה בליובאוויטש הנהגה חמורה ולא היו יכולים לצאת מחצר הישיבה, ובמילא לא הושפעו מבלבולים שבחוץ. אח”כ כשהלכו בחוץ, הנה עוררו כח המסירת נפש. ועתה העבודה דמסירת נפש בענינים נמוכים כמו עוצם עיניו מראות ברע וגם בקריאת עיתון יש ניסיונות. (כפר חב”ד 790 ע’ 27).
נסיעה מליובאוויטש הוא רק הפסק לזמן, משל מחסיד שנסע מליובאוויטש לבני ביתו בוויטעבסק ואמר שאינו נוסע ח”ו מליובאוויטש אלא להתראות עם ב”ב (אחש”פ תשכ”ד סוסי”ב).
לקט פנינים אודות העיירה ליובאוויטש
“תיאור כ”ק מו”ח אדמו״ר אודות האווירה ששררה בליובאוויטש בג׳ השבועות, ט׳ באב, שבת נחמו, שבת מבה״ח אלול כו’, שייכת לכל מקום ובכל זמן, כי ליובאוויטש, ענינה שמשם אורה יוצאה לכל העולם, נרות להאיר. ולא להסתתר בד’ אמות שלו”. (התוועדויות תשמ”ה: ח”ה 2668 . תשמ”ז: ח”ד ע’ 265).
“מכיון שכ”ק מו”ח אדמו”ר סיפר אודות הסדר בליובאוויטש, מובן שכוונתו היתה לקבוע בתור הוראה בכל זמן ומקום.” (התוועדויות תשמ”ו ח”ד 297).
אווירה של ליובאוויטש צריכים עוד להביא לניו יארק וזה נפעל ע”י יהודי” (שיחת ש”פ ראה תש”מ סל”א).