הילד הקטן שעלה לארץ במסגרת פרויקט ‘ילדי צ’רנוביל’, הקים בית בישראל ולימים חזר למדינת הולדתו, הפעם כשליח מסור • תכירו את הרב גבריאל גורדון, ‘האיש שלנו בליובאוויטש’, שמשקיע מאמצים אדירים להשבת כבודה האבוד של העיירה החסידית • גולת הכותרת של פעילותו: שיפוץ יסודי של בית החיים הקדוש, בו טמונים רבותינו נשיאינו ובני משפחת בית הרב, צדיקים וחסידים ואנשי מעשה • בעיצומה של המלאכה, בה התגלו והועמדו מצבות רבות, נחשפו גילויים היסטוריים
שבועון כפר חב”ד, הרב משה מרינובסקי
שום דבר בחינוכו וגידולו לא הכין אותו לקראת הפרויקט הייחודי שהזכות לעסוק בו נפלה דווקא בחלקו. אף אחד מאבותיו ואבות אבותיו לא עסק בשימור מקומות קדושים או בחקר תולדות החסידות. איש מהמורים והמדריכים שלו בילדותו וראשי הישיבות והמשפיעים שלו כשבגר, לא כיוון אותו ולא הדריך אותו לשם. אבל כך רצתה וגלגלה ההשגחה העליונה והיום הרב גבריאל גורדון הוא האיש שמרכז את המאמצים להשבת כבודה האבוד של העיירה ליובאוויטש.
מדובר בניהול ואחזקה של ‘מוזיאון ליובאוויטש’ הניצב בשטח שבה הייתה ה’חצר’ של רבותינו הקדושים יותר ממאה שנים, פרויקט שיקום נרחב של בית העלמין בעיר ועוד מפעלים חשובים שאלמלא התגליות ההיסטריות המרעישות שנחשפו בימים אלה ממש, יתכן שהכול היה נשאר הרחק מאור הזרקורים עוד זמן רב. אבל, כמו שנהוג לומר בסיפור שמורכב מכל כך הרבה פרטים, בל נקדים את המאוחר.
דבקות במטרה
הרב גבריאל גורדון הוא יליד ברית המועצות לשעבר שבעודו רך בשנים עלה לארץ במסגרת פרויקט ‘ילדי צ’רנוביל’ הנודע. החינוך התורני החסידי שהעניק בית הספר של ‘ילדי צ’רנוביל’ בכפר חב”ד נספג בו עמוק ועיצב את דמותו. הוא המשיך ללמוד בישיבות חב”ד כ’תמים’ מן המניין ובגיל צעיר למדי ניכרו בו יכולות וכישורים של ארגון, ניהול ובעיקר מסירות ודבקות במטרה.
בהמשך הוא יצא לשליחות בעצמו, והקים בית בישראל עם רעייתו הנכבדה, בתו של השליח הבלתי נשכח הרב מרדכי גל ע”ה. התחלת פעילותו כשליח הייתה בקייב, בה גר ופעל כשמונה עשרה שנים. כמו רבים אחרים, הוא נסע כמה פעמים לליובאוויטש. כמו רבים אחרים, גם הוא כאב את העזובה במקום. “באותם ימים עדיין לא היה את בית חב”ד בעיר סמולנסק בהנהלת ידידי השליח הרב לוי יצחק מונדשיין, כך שבמרחק רב יחסית מליובאוויטש לא הייתה מקווה טהרה לטבול לפני ההשתטחות על הציונים שלא לדבר על אכסניה נאותה ליחידים או לקבוצות”, אומר הרב גורדון. אבל כאברך צעיר מאוד וכמי שעסוק ראשו ורובו בשליחות בקייב לא עלה בדעתו לקום ולעשות משהו בנידון. לפני כחמש עשרה שנים נפל דבר.
במהלך ביקור הרבנים אשתקד שבעקבותיו החלה מלאכת השיפוץ הנרחבת בבית החיים הקדוש בליובאוויטש
“אני זוכר את התאריך המדויק של אותה התוועדות”, משחזר ר’ גבריאל. “זה היה בב’ ניסן תשס”א. באותו יום התקיימה בליובאוויטש התוועדות גדולה, יחסית לאותם ימים, לרגל יום ההילולא של הרבי הרש”ב נ”ע שרוב ימי חייו בעולם הזה היה בליובאוויטש, ניהל בה את האדמו”רות עשרות שנים ויסד בה את ישיבת תומכי תמימים. הייתה זו התוועדות חנוכת ופתיחת ‘מוזיאון ליובאוויטש’ – מפעל שיזם והוציא לפועל השליח בבופולו, ניו יורק, הרב נתן גוראריה, שבשעתו קיבל מהרבי הרבה ברכות והדרכות בנושא.
“למעשה, הרב גוראריה גייס נדיב שקנה מהגויים שגרו במקום את בתיהם שעמדו על שטח ה’חצר’ ובנה במרכז המתחם בנין חדש. בהתוועדות נכחו, הרב נתן גוראריה עצמו, הנדיב מר איליה סיגל שתרם את בניית המוזיאון, ועוד רבנים ושלוחים חשובים ובהם שלושה מארבעת חברי אגודת חב”ד בחבר העמים – הרב יוסף יצחק אהרונוב, הרב שלום דובער לוין והרב יצחק קוגן. בהשגחה פרטית השתתפתי באותו מעמד חשוב, אפשר בהחלט לומר היסטורי, והרבנים וחברי אגו”ח האיצו בי לקחת אחריות על אחזקת ‘מוזיאון ליובאוויטש’ וכן ‘בית שניאורסאהן’ – מבנה שהרבי רכש ב’שנת הבניין’.
“באותה שעה, כשהרבי הרבה לעורר על רכישת והקמת בניינים למטרות יהודיות ובכלל זה גם בתים פרטיים, קבוצה מתלמידי תומכי תמימים במוסקבה שאלו את הרבי האם נכון לרכוש בית בליובאוויטש. התשובה הייתה חיובית ולמרות שבאותה תקופה לא היו במקום בתים למכירה, הם הצליחו לשכנע את אחד התושבים למכור את ביתו (אגב, המחיר היה: שלוש מאות דולר…). כשהם דיווחו על כך לרבי, הרבי ביקש שהתשלום יהיה מכספו הפרטי והבית אכן נרשם כרכושו של הרבי ומאז הופיע ב’שטר מכירת חמץ’ של הרבי.
“אגב, שמעתי שבעת הכנת השטר הרבי שאל מה הכתובת של הבית, ולאחר שהבירור העלה שהבית לא רשום בכתובת כלשהי, הוא נרשם גם בשטר כ’בית שניאורסאהן’ (ראו צילום). לאחרונה עבר המקום שיפוץ נרחב בסיוע מספר נדיבים ובראשם הנגיד מר ברוך בן ציון גורביץ. בנוסף, נרכש כל שטח החצר המקורית של רבותינו נשיאינו ונבנתה גדר מפוארת כיאה לקדושת וערך המקום. ואם לא די בכך, בוצעה עבודות תשתית רחבה בשטח שלפני החצר, כולל בניית גרם מדרגות ארוך ורחב במורד ההר עד לתוככי נהר ‘ביערעזינא’ המפורסם, מתוך מגמה לאפשר טבילה בנהר לפני הכניסה לאוהלים.
“בהקשר זה ראוי לציין כי בשעתו הרבי שלל את הרעיון לעשות מאמץ לבנות מחדש חיים יהודיים בליובאוויטש שנגדעו בעת הכיבוש הנאצי של האזור כאשר כמה מאות תושביה היהודיים של העיירה נרצחו. מצד שני, הרבי קנה במקום בית ובמענה לשאלת אנשי ‘עזרת אחים’ הרבי הורה שראוי כי תהיה בליובאוויטש ‘הכנסת אורחים’ ומקום שאליו יהיה אפשר להיכנס לכתוב פ”נ לפני שניגשים ל’אוהל’, וכן הייתה הוראה על הצבת נר תמיד בציונים הק'”.
באותו מעמד, לפני כחמש עשרה שנה, הרב גורדון נענה לאתגר וקיבל על עצמו את המשימה הלא פשוטה. בעודו ממשיך למלא את שליחותו בקייב, הוא החל לבקר בליובאוויטש לעיתים קרובות ביותר. פעמיים, או אפילו שלוש פעמים, בחודש. מדובר בטלטולי דרך קשים. מסעות של כעשר שעות בדרכים בכיוון אחד. ושוב בחזור. בכל פעם הוא דאג לוודא שהאוהל הק’ והמבנים הנזכרים שמורים, ערך שיפוצים ב’מוזיאון ליובאוויטש’ וב’בית שניאורסאהן’ לפי הצורך וסייע למבקרים, יחידים וקבוצות, כדי שהביקור בליובאוויטש יהיה בצורה הטובה והמכובדת ביותר בגשמיות וברוחניות.
לימים שינה הרב גורדון את מקום מגוריו ואת פעילותו. מזה כמה שנים הוא גר במוסקבה והעיסוק השוטף שלו הוא המנהל הגשמי של ישיבת תומכי תמימים במוסקבה, העומדת תחת הנהלתו של הרב הראשי לרוסיה, השליח הנודע הרב בערל לזאר שבהחלט מעודד אותו להשקיע זמן וכוחות בתפקידו הנוסף – בתור האיש שלנו בליובאוויטש.
כעת הביקורים התכופים בליובאוויטש נעשו קלים הרבה יותר מאשר בימים שר’ גבריאל עשה אותם מקייב הרחוקה. במקביל, משנה לשנה, ההתעניינות בליובאוויטש וכמות המבקרים בה הולכים וגוברים. כיום מגיעים למקום לעיתים קרובות מאוד קבוצות של חסידי חב”ד ויהודים רבים מחוגים אחרים, וגם – להבדיל – לא יהודים מגלים עניין ובאים לבקר.
באשר להתעניינות בליובאוויטש העיירה מצד גורמים לא יהודיים, יש בפי הרב גורדון גילוי מעניין:
“כאשר הנאצים ימח שמם הגיעו לעיירה, הם אספו 483 יהודים במרכז היישוב, הובילו אותם לפאתי העיירה ורצחו את כולם בדם קר. לפחות חלק מהגופות של אותם קרבנות קדושים, הי”ד, נקברו בקבר אחים ולימים ממשלת רוסיה הציבה במקום אנדרטת זיכרון קטנה. לאחרונה דווקא גורמים לא יהודיים יזמו וביצעו הקמה של אנדרטה גדולה ומכובדת. וגם הפרויקט הזה עבר דרכי”.
מו”מ עם השלטונות
ביקור הרבנים בליובאוויטש בצום גדליה אשתקד (תשע”ה). מימין לשמאל: הגה”ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע”ה ויבדלח”ט: הגה”ח הרב אליהו יוחנן גוראריה, הגה”ח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב שניאור זלמן כהן ממוסקווה, הרב גבריאל גורדון, הרב לוי יצחק מונדשיין מסמולנסק.
מעת לעת מתגלגלים לפתחו של הרב גורדון פרויקטים ואתגרים נוספים הקשורים בשימור, אחזקה וטיפוח של אתרים מיוחדים בליובאוויטש. אחד החשובים שבהם הוא בית העלמין העתיק. לא מדובר בבית העלמין המוכר, המצוי בסמוך לאוהל, אלא במתחם אחר.
ב’ספר הזיכרונות’ של הרבי הריי”צ נ”ע מסופר כי לא רחוק מבית העלמין הנוכחי, ליד הנהר הקטן במערב העיר, יש בית עלמין עתיק. ועוד מסופר ב’ספר הזכרונות’ כי מתחת לאחת האבנים העתיקות נובע מעיין שעל פי קבלה מדורי דורות לא השתמשו במימיו לכביסה או לשתיה.
גם בתיאורים של מר הר שפר כתוב כי בבית העלמין העתיק לא נשארה אפילו מציבה אחת השטח שימש כ’הר הזבל’ של כמה יישובים בסביבה. ר’ גבריאל נרתם מיד גם להצלת כבודו של השטח הזה. הובאו טרקטורים והתבצעה מלאכה גדולה של ניקוי ופינוי השטח. מעכשיו, לתכניות הרבות לשימור וטיפוח ליובאוויטש נוספה עוד אחת – לנהל משא ומתן עם השלטונות כדי לגאול את שטח בית העלמין העתיק ולגדר אותו ובצורה נאה ומכובדת.
שיפוץ מקיף
הכניסה המשופצת והמגודרת למתחם ‘חצר’ רבותינו נשיאינו בליובאוויטש
עם כל הדברים הטובים והחשובים שכבר הזכרנו, וגם פרויקטים אחרים שעוד חזון למועד לספר עליהם כמו בניה מחדש של דרכי הגישה לאוהל כולל בניית גשר עץ מיוחד מעל ה’וואדי’ המפריד בין העיירה לבין בית החיים – גולת הכותרת בפועלו של הרב גורדון בליובאוויטש בעת האחרונה היא מלאכה גדולה, רחבת היקף ומאוד מורכבת המתנהלת בבית העלמין עצמו.
כל מי שביקר בליובאוויטש עד לפני שנים אחדות וכמובן הגיע לאוהל הק’ של ציוני אדמו”ר הצמח צדק ואדמו”ר מהר”ש, ראה שפרט לשטח האוהל מתבצעת בסיוע אנשי מקצוע שבמכשור מיוחד סורקים את השטח כדי לגלות היכן בדיוק יש באדמה אבנים. המכשור בהחלט מסייע אבל לא מגיע לרמת דיוק של מאה אחוזים ובמקביל עוסקים כל הזמן בחפירה וחיפוש. כל אבן שנמצאת מוגבהת מעמקי האדמה אל מעל פני השטח, אך, לפי הוראת הרבנים, נזהרים לא לשנות את מיקומה. את הפיענוח ובדיקת הכיתובים מבצע צוות של מומחים בעלי ידע נרחב בתולדות חב”ד.
נכון לעכשיו השטח כולו נקי מעצים וצמחיה והתגלו כבר יותר משש מאות (!) מצבות ששנים רבות היו ספונות בעמקי האדמה וכמעט יום יום מתגלות עוד ועוד מצבות. לדברי הרב גורדון ייקח עוד זמן רב עד שכל הכיתובים יועתקו וייחקרו על ידי יודעי דבר, אולם כבר עתה יש כאמור כמה גילויים היסטוריים מרעישים (ראו מסגרת).
למרות שהעבודה קשה, מורכבת ויקרה, והרב גורדון הוא גם מי שעליו מוטל למצוא את מקורות המימון לכל הפרויקטים האמורים, הוא מלא מרץ ונחוש להמשיך במלאכה. “כל יום בו אנחנו מגלים עוד מצבה עתיקה, אחת או יותר, אנחנו מקבלים משנה מרץ להמשיך הלאה, לטרוח, לסרוק, לחפש ולהעניק לכל מצבה או שבר מצבה את כל היחס המכבד הנדרש.
“לא מסתפקים בנתונים שמספקים אנשי המקצוע, אלא עוברים כל מילימטר עם חוטי ברזל עד שנתקלים באבן. אם מתברר שהאבן היא אכן מציבה, מרימים אותו ולא מזיזים אותה ממקומה. מקפידים גם לא לשנות את הכיוון ולפחות בשלב זה אנחנו לא מנסים ‘להתחכם’ וליצור סדר כלשהו במצבות העתיקות. אחרי ההרמה מעל פני הקרקע, מסדרים את האדמה מסביב ולפעמים תוך כדי ניקוי השטח ועקירת שיחים קטנים ושורשים של הצמחייה, מגלים עוד מציבות. מתוך 600 המציבות שמצאנו עד היום הרמנו והקמנו כבר יותר ממאה ובע”ה נמשיך ככל שהזמן והתקציב יאפשרו לנו.
“חשוב לי מאוד להדגיש”, אומר הרב גורדון בשיחה ל’כפר חב”ד’, “כי כל פרט ופרט בעבודתנו, כמו גם סדרי העדיפות באיזה מהפרויקטים להשקיע עכשיו ואת מה להשאיר לעתיד, נקבע על פי החלטות והנחיות רבני חב”ד. בצום גדליה אשתקד ביקרו כאן בליובאוויטש חברי בית דין רבני חב”ד בארץ הקודש, הגה”ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע”ה ויבדלח”ט הגה”ח הרב אליהו יוחנן גוראריה והגה”ח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שליט”א. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן כהן ממוסקווה והרב לוי יצחק מונדשיין מסמולנסק. הרבנים עבדו כאן בצורה מאוד אינטנסיבית בתנאים קשים במשך שני יממות ללא שינה כמעט ובדקו ביסודיות את כל המקומות ונתנו הוראות ברורות להמשך. הם ערכו סיור עומק בכל שטח בית העלמין, וכן בשאר המבנים שבהם אנחנו מטפלים.
ויישר כוחם של הרבנים גוראריה וירוסלבסקי שממשיכים כל הזמן לפקח ולייעץ ומקדישים לכך הרבה זמן וסבלנות, מעיינים בתצלומים ומסמכים ומנחים אותנו בכתב ובעל פה. אנחנו זוכים גם לעידוד רב, לכל אורך הדרך, מצד הרב יצחק קוגן, חבר אגו”ח בחבר העמים. גם הליווי של הרב לוי מונדשיין מסייע מאוד. הרי בעבר מי שרצה לבקר בליובאוויטש היה טובל במוסקווה ויוצא לדרך של שש שעות נסיעה. היום אפשר לטבול במקווה המפואר שהרב מונדשיין הקים בסמולנסק וכל אורח מתקבל שם בסבר פנים יפות”.
ואילו הרב מונדשיין שכאמור מעורה היטב בכל המתרחש בליובאוויטש בשנים האחרונות אמר ל’כפר חב”ד’: “אם ראוי להתבטא כך, בית החיים בליובאוויטש קם לתחיה. פתאום, במקום העצים והעשבים והבהמות שהתהלכו שם, רואים אדמה נקייה ומצבות רבות. הוחזר הכבוד לשוכני העפר”.
התרגשות מחודשת
על התחושות שלו תוך כדי העבודה הגדולה שהוא מבצע בליובאוויטש, אומר הרב גבריאל גורדון:
“כפי שסיפרתי, מזה כחמש עשרה שנה שאני מגיע לליובאוויטש בממוצע של פעמיים בחודש, בסך הכול הרבה פעמים, אבל כל פעם אני מתרגש מחדש. כל קבוצה שאני מביא גורמת לי רטט מחודש של קדושה ואני שוב ושוב מודה לה’ על הזכות שנפלה בחלקי. אני מודע גם לקולות האומרים שחסיד חב”ד שמקושר לרבי צריך לנסוע קודם כל ל 770 ולציון של הרבי.
“קטונתי מלהתייחס ל’הרגשים’ חסידיים של חסידים מקושרים ובוודאי אני לא מתיימר לומר לאף אחד מה ואיך עליו לעשות. עם זאת, השליחות הקדושה שלי היא שמי שכן מגיע לליובאוויטש, בין אם הוא חסיד חב”ד ובין אם אינו כזה, בין אם הגיע מרחוק והנסיעה עלתה לו אלפי דולרים ובין אם הגיע מקרוב והנסיעה עלתה לו סכום נמוך – ימצא מקום מכובד, מטופח ושמור. ויש גם בשורה טכנית בנושא: בימים אלה נחתם הסכם בין ישראל לביילרוס הקובע כי אין צורך בויזה בין שתי המדינות. אפשר לעלות על טיסה למינסק או לוויטבסק בנמל התעופה בלוד וכעבור כמה שעות להיות בליובאוויטש.
“לעיתים קרובות יש כאן התוועדויות חסידיות מרגשות ושבת בליובאוויטש זו בכלל חוויה מרוממת שקשה לתאר במילים. נכון לעכשיו אנחנו לא יכולים להציע לבאים אירוח ברמה של ‘חמישה כוכבים’, אבל בהחלט אפשר לארגן אירוח ברמה סבירה ב’מוזיאון ליובאוויטש’ לכמה עשרות מבקרים וכל אלה שעשו זאת ולו פעם אחת אומרים שזו חוויה רוחנית בלתי נשכחת.
גילויים מרעישים
מראה של חלק מבית החיים כיום, לאחר הניקוי וכריתת העצים והצמחייה סבוכה ועם תחילת פרויקט גילוי המצבות
במשך הזמן התגלו והועמדו מצבות רבות, חלקם של בני משפחת בית הרב.
הגילוי האחרון הוא שבימים אלו ממש נמצאו קברו ומצבתו של הרב הקדוש רבי ישכר בער מליובאוויטש, רבו של אדמו״ר הזקן ורבה של העיירה בימים ההם.
כמסופר ב’ספר הזיכרונות’ של הרבי הריי”צ, רבי ישכר בער היה ה’מגיד’ בליובאוויטש והוא מילא את מקום חותנו הרב ר’ יוסף המגיד של ליובאוויטש שהיה תלמיד מורנו הבעש”ט.
אדמו”ר הזקן למד אצלו, בילדותו, במשך כמה שנים.
בשנים הראשונות לאחר נסיעת הרב הקדוש רבי מנחם מענדל מוויטבסק לארץ ישראל, היה רבי ישכר בער אחד מהשלושה – יחד עם רבינו הזקן ורבי ישראל מפולוצק – שניהלו את החסידים בליטא וברוסיה הלבנה ובמשלוח כספי המעמדות להחזקת החסידים בארה”ק (כמובא גם ב’אגרות קודש’ אדמו”ר הזקן).
לאחר מכן, היה כפוף לרבנו הזקן וקיבל אותו עליו כרבי.
בנו של הרב ישכר בער, היה החסיד המפורסם רבי יוסף (“דער פעטער [הדוד] יוסל’ע”) שהיה חסיד של אדמו”ר הזקן ודודו של אדמו”ר הצמח צדק (שכן היה נשוי לאחותו של רבי שלום שכנא אביו של הצמח צדק).
עם גילוי המצבה נודע לראשונה תאריך הסתלקותו – ביום כ”ב שבט תקנ”ד, דבר שלא היה ידוע עד כה לחוקרי החסידות.
המצבה היא מצבה עתיקה מאוד שהכתב בה בחלקו אינו ברור והיא מצבה משותפת על שני קברים. זהות הנפטר שטמון לצידו של הרב ישכר בער ושייכותו אליו עדיין אינה ברורה. מה עוד שהכיתוב בחלקו מטושטש מאוד.
אם לא מדובר בקרוב משפחה, יתכן שמדובר במצבה של אדם גדול מאוד עם זכויות מיוחדות שהרב ישכר בער ביקש להיטמן לידו.
המצבה של הרה”ק רבי יששכר דוב והמצבה הסמוכה לה
להלן פענוח משוער של הכיתוב על המצבה בחלקה הימני והתחתון:
פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ”צ [מורה צדק] החסיד מפורסם כבוד ק”ש [קדושת שמו] מ’ [מורנו] ישכר בער ב”מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
נ’ [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]
בחלקה השמאלי של המצבה נכתב:
פנ [פה נטמן] איש תם ויש[ר] וירא אל[קים] המופל[ג] מ’ [מורנו] יצחק במ [בן מורנו] [יהודה?] ליב נ’ [נפטר] כד/ה תשרי תקנ[ד?]
מצבות נוספות שהתגלו במהלך פרויקט השיקום ומעוררות ענין רב בקהל חסידים הם:
רבי יקותיאל זלמן בן רבי בונים, נכד הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב שהתחתן עם מרת ביילא בת אדמו”ר האמצעי, נכדת אדמו”ר הזקן, בחתונה הגדולה בזלאבין (הפענוח טרם נשלם).
מרת אסתר מרים בת אדמו”ר האמצעי שלא היה ידוע עליה ואינה נמנית ב’שלשלת היחס’ בלוח ‘היום יום’.
מרת זלאטא בת הרב הקדוש רבי ברוך שלום בן אדמו”ר הצמח צדק שגם על קיומה לא היה ידוע:
נפטרה אור ליום א’ ו’ כסלוו [כך בשני ווי”ם] תרי”ב.
בנות נוספות מבית הרב: מרת שיינא בת רבי ברוך הכהן נכד אדמו”ר האמצעי; מרת רבקה בת המהרי”ל, בן אדמו”ר הצמח צדק.
וזאת הברכה
הרב גורדון מבקש להביע תודה והערכה לשורת אישים המסייעים לו בעבודת הקודש:
הרב יצחק הכהן קוגן שנושא ליובאוויטש קרוב מאוד ללבו, ומעורב אישית ועוזר ומסייע בכל דבר, וממריץ ומעודד גם את חברי קהילתו לסייע לפעילות. הרב שניאור זלמן הכהן כהן – דיין ומ”צ במוסקבה, שעוזר מאוד בצד ההלכתי. הרב לוי יצחק מונדשיין – השליח ורבה של העיר סמולנסק שהיא עיר המחוז בה נמצאת העיירה ליובאוויטש, העוזר בכל דבר שנדרש. וכל האורחים העוברים דרך סמולנסק בדרכם לליובאוויטש זוכים ליהנות מהכנסת אורחים חמה. השליח הרב ירחמיאל גורליק מחולון. הנדיב מר יעקב זיסל (אדוארדו) אלשטיין – ידיד ותומך של השליח הרב גורדון. ברצוני לציין את החסיד ר׳ דן גונצ’ר שבמסירות רבה מפקח בשטח על עבודות השיפוץ והקמתן מחדש של המצבות בבית החיים בליובאוויטש.
שער שבועון כפר חב”ד שפרסם על התגליות בליובאוויטש