פ”נ
בן הרב מורנו
הרב יששכר בער זכרונו לברכה
נפטר יום א’ אחרון פסח דשנת תר”ה
ת. נ. צ. ב. ה
#156 (27.04.1845)
бен Иссахар Бер
על בנו של מורנו הרב יששכר בער מליובאוויטש, מספר הרב יהודה חיטריק בספרו “רשימות דברים”:
שלושה פירושים בחלום
הרה”ח הרה”צ רבי יוסף, בן הרה”צ הרה”ג מוהר”ר יששכר בער מורה צדק דליובאוויטש, היה נקרא בבית כ”ק אדמו”ר הצמח צדק “הדוד יוסף” (“פעטער יאסעלע”), שזוגתו הייתה אחות הרה”צ ר’ שלום שכנא, אבי כ”ק הצמח צדק.
פעם למד הרה”צ ר’ יוסף זהר הקדוש, והוקשה לו פירוש הזהר. ובישבו ליד הזהר נרדם, והנה רואה בחלומו את כ”ק אדמו”ר הזקן, ואומר לו פשט הזהר, להבינו מה שקשה לו, ולפי הפירוש אין שום קושיא. והנה רואה בחלומו שנכנס כ”ק אדמו”ר האמצעי ופירש באופן אחר, ופלפלו ביניהם כ”ק אדמו”ר הזקן עם בנו כ”ק אדמו”ר האמצעי איך הוא הפשט. והנה רואה בחלומו שנכנס כ”ק אדמו”ר הצמח צדק ואמר פירוש שלישי ומתווך ביניהם. וייקץ הרב יוסף משנות והתחיל ללמוד הזהר והנה זוכר הוא את כל הפירושים.
וילך לו לחצר כ”ק אדמו”ר הצמח צדק ונכנס לחדר שבו לומד וכותב כ”ק, והנה רואה על השולחן כתב שזה עתה נכתב ועיין בו, ורואה כל הג’ פירושים. כשסיים לקרות, נכנס כ”ק הצמח צדק, וראה את דודו עומד ומתמיה. אמר לו כ”ק: אין זה מן הדברים התמוהים, זאת לי לעתים קרובות.
(רשימות דברים, עמוד 124, בשם ר’ נחום וולוסוב ששמע מר”י וילנקין)
העיניים יוצאות מחוריהן
הרה”ג הרה”ח מוהר”ר יוסף בן כ”ק הרה”צ מוהר”ר יששכר בער מורה צדק דליובאוויטש – הנקרא “דער פעטער יאסעלע”, שהיה דוד כ”ק אדמו”ר הצמח צדק, שזוגתו היתה אחות הרה”ח מוהר”ר שלום שכנא אבי כ”ק אדמו”ר הצמח צדק – התאכסן פעם אצל חסיד אחד בעת נסיעתו כשד”ר. חסיד קיבל אותו בספר פנים יפות, ובעת שנסע ועשב את בית החסיד, אמור לו הר”י: כשתבוא לליובאוויטש הנני מזמין אותך לביתי לכוס תה חמין.
החסיד בא לליובאוויטש בערב שבת קודש ופגע בהר”י במרחץ. ושמח לראותו, ואמר לו: בוא תבוא לביתי לשתות כוס חמין אחרי המקוה. אחרי זה בא החסיד לביתו של הר”י וראה שהולך בבית אנה ואנה ואינו רואה אותו. וכעבור זמן ארוך ראה את החסיד שהוא יושב בביתו ומחכה, וישאל אותו: מה בקשתך? ויאמר החסיד: כבדודו הזמין אותי לשתות כוס חמין.
ויאמר הר”י: “בא מיר קריכן די אויגן פון קאפ ווי טוט מען זיך אויס פון מלבושי חול און אנאטן זיך אין מלבושי שבת, און דיר ליגט אין קאפ טיי! (=עיני יוצאות מחוריהן (מרוב מאמץ נפשי) בתהייה כיצד להתפשט ממלבושי חול ולהתלבש במלבושי שבת, ואילו ראשך שקוע בשתיית תה).
(רשימות דברים, עמוד 232, בשם מהרשג”א)
משמעותם של סליחות
פעם, קודם ימים נוראים, בימי הסליחות, שבת הרה”ח ר’ יוסף בעיר אחת אצל חסידי חב”ד. כל הלילה ישב על כסא ולא הלך לישון והתעמק בענין של דא”ח.
כנהוג בימים ההם, עבר השמש על בתי בני ישראל והכה בפטיש שיקומו ללכת לסליחות (“שטייט אויף צו סליחות”). החסיד ואשתו, המארחים את הרה”ח מוהר”י, קמו בזריזות והיו מוכנים ללכת לבית הכנסת לומר סליחות, והרב ר’ יוסף שקוע היה במחשבותו ויושב לו על הכסא.
ותאמר האשה בעלת הבית: רבנו, צריך להזדרז ללכת לסליחות ומדוע אתם יושבים? אז פנה לבעלת הבית ויאמר לה: מה זה סליחות? ותאמר: אנו הולכים לבקש מהשי”ת שיתן לנו שנה טובה ופרנסה בריווח. ויאמר לה הרב ר’ יוסף: ווי שעמט זיך ניט איין אלטע אידענע אויפשטיין אינמיטן נאכט און שרייען און ויינען ‘טאטע איך ויל עסן”?! (איך לא תתבייש יהודיה זקנה לעמוד בחצי הלילה ולבכות ולזעוק “אבא חפצה אני לאכול”?!)
(שם, בשם מהרשג”א)
בדרך לליובאוויטש
פעם בחורף נסע הר”י בעגלת חורף (“שליטן”) מחמת טלטול הדרך נתנדנד ונשאר יושב על השלג, ומחמת עמקותו לא הרגיש שיושב על השלג והעגלון גם כן לא ראה שנפל מהעגלה.
חסידים נסעו בזה הדרך וראו שהוא יושב על השלג, ושאלו למה הוא יושב פה וענה שהוא נוסע לליובאוויטש.
של מי מזג האוויר?
פעם ירד גשם קרירי וברחוב מלא ביצה. נכנס איש אחד ואמר: “א פאסקונדע פאגאדע (האוויר מזוהם).
והתחיל הר”י בתרעומת על האיש: “און דו קענסט מאכן בעסער”? (האם אתה יכול לשנות ולעשות טוב ממה שעושה השי”ת?!)
(שם, בשם מהרשג”א)
מצבת בן הרב יששכר בער
